חלות הסכם של מל"ל על תביעות נפגעים בת"ד שהתרחשו טרם מועד ביטולו

1.                  החלות הוראות ההסכם רב השנים שבין הצדדים על תאונות שקדמו לביטולו על-ידי התובע או שמא עם ביטולו נתפרדה החבילה כליל? שאלה זו היא העומדת במרכז מחלוקת הצדדים לתובענה.

2.                  ההסכם רב השנים שבין התובע (להלן: המל"ל) ובין המבטחות נדון פעמים רבות בפסיקה בעשור האחרון, על היבטיו השונים. ההסכם על גלגוליו שלט בכפה בעולמם המשפטי של הצדדים כשלושים שנה. בשלהי שנת 2008 החליט המל"ל לבטל את ההסכם, והביטול נכנס לתוקפו במועדים שונים בשנת 2009 (בכפוף למועד כריתת ההסכם עם כל אחת מהמבטחות). מחלוקתם של הצדדים סובבת את שאלת פועלו של הביטול על תאונות דרכים שאירעו טרם מועד הביטול. לשיטת התובע תוצאתו של הביטול היא פרימת כל היחסים החוזיים שבין הצדדים מרגע כניסת הביטול לתוקף ואילך, עד בלתי הותיר להם שריד. לפיכך, מרגע שבוטל ההסכם אין עוד כל מקום להגשת דרישות או תביעות הנשענות על הוראות ההסכם, וכל תביעת שיבוב, בין אם היא מוסבת על תאונה שקדמה לביטול ההסכם או שהיא מאוחרת לו, תוגש מעתה בהליך התואם את הוראת סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי). הנתבעות טוענות שההסכם חל על כל התאונות שהתרחשו עד לביטולו, אף אם הדרישה או התביעה בגינן לא נשלחו ולא הוגשו לפני המועד בו בוטל ההסכם.

3.                  על אף שמחלוקת זו משפיעה על תובענות רבות, התמהמהו הצדדים לא מעט בהגשת סיכומיהם בסוגיה. תחילה הודיעו הצדדים (גם במסגרת תובענות אחרות) שבכוונתם להגיש ראיות בנוגע לסוגיה המשפטית העומדת על הפרק. בסופו של דבר הסתפקו בהגשת התכתובת שבין הצדדים בנוגע לביטול עצמו. בתכתובת זו, גם לשיטת הצדדים, אין כדי לשפוך אור על אומד דעתם של הצדדים עובר לכריתת ההסכם, או אף על דרך התנהלותם במרוצת שנות הדור בהן יושם. ממילא תיסקר זו ביעף. לאחר שנקבע לוח זמנים להגשת הסיכומים הוגשו בקשות רבות למתן ארכה להגשת הסיכומים, על אף העובדה שלכל היה גלוי וידוע שלהכרעה בסוגיה זו עלולה להיוודע השפעה על לא מעט תביעות תלויות ועומדות. סיכומי התובע הוגשו בסופו של דבר ביום 20.12.10, סיכומי הנתבעת ביום 8.3.11, וסיכומי התשובה ביום 22.3.11. לפיכך לא ניתן היה להכריע בסוגיה עד כה.

4.                  במסגרת התובענה הספציפית דורש התובע שהנתבעות ישפו אותו בגין גמלאות ששילם וישלם לנפגע (הוא הנתבע 1; להלן: הנפגע) שנפגע בתאונת דרכים ביום 5.4.03. התובע לא שלח לנתבעות דרישה מכח ההסכם לפני המועד בו נכנס ביטול ההסכם לתוקף, ולפיכך קמה ועומדת שאלת פועלו של הביטול בכל עוזה (בשונה מהמקרה שנדון על ידי חברי כבוד השופט א' רובין בהחלטה בת.א. (י-ם) 5006/09 המל"ל נ' ביטוח ישיר, מיום 19.9.10, שם נשלחה הדרישה לפני ביטול ההסכם; להלן: החלטת השופט רובין). לאחר הכרעה בשאלה עקרונית, ובהתאם להכרעה בה, תדון התובענה לגופה, בין אם מכח הוראות ההסכם ובין אם על בסיס זכות התביעה המוקנית למל"ל בדין.

5.                  כהקדמה לדיון בטענות הצדדים ידון הרקע העובדתי האופף את ההודעה בדבר ביטול ההסכם. לאחר מכן ידונו טענות הצדדים, והסוגיות המשפטיות השונות הנוגעות לשאלה המשפטית השנויה במחלוקת.

ההודעה על ביטול ההסכם

6.                  ביום 25.11.08 שלחה היועצת המשפטית של התובע דאז מכתב למנכ"ל הנתבעת 2 ובו הודיעה על כוונת המל"ל לבטל את ההסכם שנחתם בין הצדדים ביום 5.5.79. במכתבה הודיעה שביום 23.11.08 נשלחו מכתבים דומים למבטחות האחרות החתומות על הסכמים זהים. היא ציינה במכתב שמטרת ההסכם היתה "למנוע התדיינויות וחסכון במשאבים", אלא שגם "מכתב ההבנות" משנת 1991 לא הביא לייתור ההתדיינויות. לשיטתה "מטרתם העיקרית של ההסכם ומכתב ההבהרות סוכלה, בעוד ויתור המל"ל על כספי ציבור ניכרים נותר בעינו. ניסיונות לשינוי ההסכם בדרך של מו"מ לא צלחו עד כה". לפיכך הודיעה על ביטול ההסכם וביקשה את הסכמת הנתבעת לכניסת הביטול לתוקף מיום 20.2.09 (במכתב נרשם בטעות 20.2.08 - ר.ו.). העתק מהמכתב נשלח גם לנתבעת 3.

7.                  במכתב התשובה מיום 20.1.09 ציין סמנכ"ל הנתבעת 2 כי מכח הוראת סעיף 9 להסכם מוארך ההסכם בשנה בכל פעם אלא אם כן מודיעים הצדדים 60 יום מראש על כוונתם להפסיקו. מאחר וההסכם בין הצדדים נחתם ביום 5.5.79, לא ניתן לבטלו במועד מוקדם ליום 5.5.09. לקראת חיתום נרשם במכתבו "למען הסדר הטוב נדגיש, כי על פי הוראות ההסכם, הוא יחול על כל התאונות שהתרחשו ויתרחשו קודם למועד סיומו".

8.                  במכתב התשובה של היועצת המשפטית מיום 15.2.09 התקבלה טענת הנתבעת בנוגע למועד כניסתו לתוקף של ביטול ההסכם, אך נטען "כי עם ביטול ההסכם זכאי המוסד לביטוח לאומי לפעול על פי סעיף 328 לחוק לשיבוב מלוא הגמלאות המגיעות לו, גם בגין תאונות שאירעו עד למועד ביטול ההסכם ואשר לגביהן לא נשלחה דרישה ו/או הוגשה תביעה". הצדדים שבו איש על עמדתו, ללא כל שינוי, במכתביהם מהתאריכים 6.4.09, 26.5.09 ו- 1.7.09.

טענות הצדדים

9.                  טענתו העיקרית של התובע היא שמטרת ההסכם סוכלה, שעה שחלף החסכון בהתדיינויות מצאו עצמם הצדדים מעורבים בדיונים רבים. ביטול על רקע סיכול מביא לפטור של הצד המבטל מחיוביו, אף אם נותרו כאלה, ולפיכך מנתק לחלוטין את הקשר החוזי. עוד הבהיר התובע כי אף אם לא תתקבל טענה זו הרי שמדובר בביטול החוזה על רקע הפרתו בידי הנתבעות, ולא על ביטול בדרך של קיצור תקופת החוזה או הבאתו לידי סיום במועד. כן טוען התובע שכל ביטול חוזה מביא לפקיעת החובות הראשוניות הכלולות בו, ובכלל זה התאיין הצורך להמשיך במשלוח דרישות בנוגע לתאונות שהתרחשו קודם למועד הביטול. התובע סבור שפרשנות ההסכם כהסכם ארוך-טווח תביא בהכרח למסקנה שאין עוד צורך בהמשך ההתנהלות על בסיסו, ויש מקום לניתוק מגע מלא ומיידי, בפרט כאשר לא מדובר בחוזה בין יצרן ומשווק המצריך היערכות ומציאת חלופות כלכליות. לדבריו אין מקום לטענה לפיה נפגע אינטרס ההסתמכות של המבטחות. בהקשר זה טוען התובע שלנוכח נסיון העבר, בו הוחלו הסכמות על שינוי ההסכם באופן מיידי - לא ניתן לשעות לטענות מעין אלה.

10.              הנתבעות טוענות שהתנהלות המשיב היא שהביאה לריבוי ההתדיינויות, ומכל מקום אין מקום לשמוע מפיו טענת סיכול, שאינה אלא טענת הגנה, לנוכח טיבה, מהותה, מעורבות התובע ב"סיכול" והעובדה שהטענה הפכה למעין "אות מתה" בפסיקה. לשיטתן פרשנות ההסכם מביאה למסקנה לפיו הוא חל על התאונות שארעו עד לביטולו, וכך עולה גם מקביעת סעיף 8 להסכם, במסגרתו נקבע "יום קובע" לתאונות הכלולות בו. מכל מקום, ביטול חוזה פועל מכאן ולהבא, ולא על ארועים שקמו למועד הביטול. הן מצביעות על כך שקבלת שיטת התובע עלולה לגרור את הצורך לתקן כתבי טענות של תובענות רבות המתנהלות בפני בתי המשפט. עוד טוענות הנתבעות כי הסתמכו על הוראות ההסכם בעת שהגיעו לכלל הסדר פשרה עם הנפגע.

11.              טענות הצדדים ידונו להלן, מי באריכות ומי בקיצור, תוך מתן דגש גם לאופיו של ההסכם ולעובדה שהופעל על ידי הצדדים במשך תקופה ארוכה ביותר, על כל המשתמע מכך מבחינה מעשית ומשפטית גם יחד.

האם סוכל ההסכם?

12.              הישענותו של התובע בסיכומיו על טענת הסיכול כטענה ראשונה, ואולי אף עיקרית, דומה שלא באה לעולם אלא על רקע הנמקתו של חברי כבוד השופט רובין בהחלטתו בת.א. (י-ם) 5006/09 המל"ל נ' ביטוח ישיר, מיום 19.9.10. במסגרת אותה החלטה סקר חברי כבוד השופט רובין את סוגי הודעות הביטול על השלכותיהם, והבהיר שאין חולק שלא מדובר בביטול חוזה בשל פגם בכריתתו, ואילו טענת התובע לפיה מדובר בביטול עקב הפרה אינה משכנעת לא לגופה ולא על רקע העובדה לפיה המילה "הפרה" לא הופיעה במכתב הביטול, שכלל אך התייחסות לסיכול מטרת החוזה. לפיכך קבע שמדובר בביטול "במובן של קיצור תקופת החוזה". בביטול מעין זה עומד החוזה במלוא תוקפו ביחס לתקופה הקודמת לכניסתו לתוקף (פסקה 8 להחלטת השופט רובין). מכאן, ואולי גם בשל הדרך בה נוסח מכתב הביטול, הוצבה טענת הסיכול בקדמת הבמה במסגרת ההתדיינות בתובענה זו שבפני.

13.              כרקע לדיון בטענה יש להזכיר כי אין חולק שמטרת הצדדים להסכם היתה יעול ההתדיינות בין המל"ל למבטחות בכל עת שנפגע בתאונת דרכים זכאי לגמלה מהמל"ל עקב פגיעתו, וזו מקימה למל"ל זכות תביעה כלפי מבטחת השימוש ברכב. דברים אלה נאמרו במפורש במבוא להסכם, בו הובהר שההסכם נחתם:

 
"והואיל ומספר התביעות, בהן עשויה להתעורר שאלת אחריותה של החברה כלפי המוסד הוא גדול והתדיינות בכל תביעה כזאת הינה ממושכת וכרוכה בהליכים משפטיים ארוכים ויקרים.